פרדי הירש נולד בשנת 1916 וגדל בעיר אאכן שבגרמניה, בנו של הנרי הירש, קצב ובעל מכולת, ואשתו אולגה היינמן. ב-1926, בהיותו בן 10, נפטר אביו לאחר מחלה ממושכת. הוא היה מעורב יחד עם אחיו הבכור פול בתנועת הצופים היהודית, שקידשה גם מטרות ציוניות וכמו כן הצטרף לארגון הספורט "המכבי הצעיר". לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, היגרה משפחתו לבוליביה ואילו הוא נשאר בגרמניה בעקבות רצונו לעלות לארץ ישראל. הוא עבר לדיסלדורף ועמד שם בראש תנועת הצופים היהודיים
בנובמבר 1935 היגר הירש לצ'כוסלובקיה כמו רבים מיהודי גרמניה, ופעל בעיקר בפראג. הוא ארגן פעילויות ואימוני ספורט שונים למאות ילדים, והחדיר להם אידיאלים של עבודת צוות, אחריות הדדית, תעוזה וגאווה ביהדותם. היה פעיל באגודות ספורטיביות יהודיות שונות, ביניהם הגיבור פראג - אגודת מכבי בפראג. כמו כן היה פעיל בהכנת חלוצים צעירים לעלייה לארץ ישראל
עם הקמת גטו טרזינשטט בצ'כיה באוקטובר 1941, הקים הירש את "ארגון הסיוע", שתפקידו היה לסייע למגורשים לארוז את חפציהם. הוא גייס לשם כך את חברי תנועות הנוער היהודיות כדי לסייע לבניית הקהילה מחדש ולהגן על הנערים המשרתים בארגון. הירש ועובדים אחרים של הקהילה היהודית קיבלו את המשימה של ארגון החיים בגטו החדש שנוצר. הוא מונה למנהל מחלקת הבניינים של הגטו. מתחילתו של הגטו הוקצו חדרים מיוחדים עבור הילדים, שחיו בנפרד מהוריהם. מאוחר יותר הוקמו בסביבות אחד עשר בתי ילדים מיוחדים בעלי אופי של פנימייה, שכללו מספר מטפלים ומורים שהקדישו את עצמם לחינוך הילדים. הירש והמטפלות האחרות ניסו לשפר את תנאי החיים של הילדים בגטו בכל דרך שרק יכלו. הוא התעקש שהילדים חייבים לבצע פעילות גופנית בכל יום ולשים לב להיגיינה האישית שלהם על מנת לשמור על מצבם הנפשי והפיזי, כתנאי היחיד להישרדותם. העובדה שהירש הגיע מגרמניה, התנהל בביטחון עצמי רב ושפע פעילות, הקנה לו מידה מסוימת של כבוד מצד כמה מקציני האס אס של המחנה. כך הוא הצליח להשיג מקום למגרש משחקים, שבו התקיימו במאי 1943משחקי "מכבי טרזין"
בקיץ 1943 הגיעו לטרזין 1,200 ילדים יהודים מגטו ביאליסטוק שהיו בדרכם לאושוויץ. הם הוחזקו מבודדים משאר היהודים בגטו, ונאסר על כל מגע איתם. עם זאת, הירש ניסה להיכנס אל מחנה הצריפים שלהם והצליח ליצור קשר עם מטפל הקבוצה. הוא נתפס על ידי הנאצים וכעונש הוחלט לגרשו לאושוויץ-בירקנאו. שם הוא הצליח לאסוף לאחד ממבני העץ במחנה המשפחות בבירקנאו כ-300 ילדים שגורשו מטרזין, הפך לראש בלוק הילדים וניהל את כל הפעילויות שלהם. שהותם של ילדים בבירקנאו הייתה מראה נדיר, שכן בדרך כלל נרצחו הילדים היישר עם הגיעם למחנה
הילדים בילו בבלוק 31 את רוב היום וחזרו למשפחותיהם בלילה. שם הם אכלו, ובנוסף למרק, הושג עבורם מזון נוסף מחבילות שהגיעו למחנה עבור אנשים שכבר נספו. אף על פי שהילדים סבלו באופן טבעי מרעב, אף אחד מהם לא מת מרעב או מתזונה לקויה. ההיגיינה נשמרה בקפידה. הילדים היו מוגנים משלטון הטרור של אנשי האס-אס, והירש גם דאג שהמסדרים היומיים יהיו קצרים ויתקיימו בבניין עצמו, במקום לעמוד מספר שעות בכפור ובגשם כפי שקרה עם האסירים המבוגרים
לאחר הגעתם של משלוחים נוספים בדצמבר, היו בבלוק כ-500 ילדים והירש הצליח להשיג להם בניין נוסף. כשמשלוח ספטמבר התקרב לסוף תקופת ההסגר בת שישה חודשים לקראת סוף פברואר 1944, חברי תנועת ההתנגדות במחנה יצרו קשר עם הירש. הם ידעו שכל האסירים הולכים להישלח אל מותם בתאי הגזים וראו בהירש, שנהנה מסמכות טבעית בין האסירים, מנהיג פוטנציאלי למרד המתוכנן. הירש מצא את עצמו עומד בפני דילמה קשה: הוא ידע שמרד פירושו סיכוי לבריחה אפשרית עבור קומץ של אסירים, אבל גם מוות בטוח עבור רוב האסירים ועבור כל הילדים. בראשית מרץ 1944 נדרשו אנשי מחנה המשפחות להתארגן לקראת העברתם למחנה הסגר בשם היידברק. הירש נפרד מחניכיו, כשהוא לא היה מודע לכך שהם נשלחים למעשה אל מותם. ב-7 במרץ הם נספו בתאי הגזים באושוויץ, כשלפני כן הספיקו לשיר את ההמנון הצ'כי ואת "התקווה". למחרת נודע להירש מאיש תנועת ההתנגדות רודולף ורבה, שכל מחנה המשפחות ובכללם הילדים נשלחו אל מותם. הוא התבקש להחליט לגבי עמידה בראש ההתקוממות ועבר להתלבט בחדר צדדי. שעה לאחר מכן, ורבה מצא אותו מחוסר הכרה. רופא קבע שהוא לקח מנת יתר של כדורי הרגעה. באותו הערב, גופתו של הירש נשרפה במשרפות בירקנאו יחד עם 3,792 אסירי טרזין לשעבר ממחנה המשפחות. ישנן השערות שונות לגבי מה שקרה בדקותיו האחרונות, ולא ברור אם הוא התאבד. הייתה שמועה שהרופאים, שנהנו מיחס עדיף במחנה, נתנו לו מנת יתר של כדורים מאחר שידעו שמרד יגרום למותם
סיפורו האישי של הירש הונצח בסרטו התיעודי של רובי גת, "פרדי היקר", ששודר בערב יום השואה 2017 בערוץ 1
הערת עורך: הרוקח, דוקטור סנד, שנתן מנת יתר של כדורי שינה לפרדי שרק ביקש להירגע סיפר על כך לאוטו ודיטה קראוס, שבעצמם שרדו את צריף הילדים, בכנס שנערך ב- 1989 בפראג, ועדותו הישירה מחזקת את הסברה שפרדי לא התכוון להתאבד אלא שהצוות הרפואי וידא שהוא ישן במקום שיפרוץ מרד, כדי שהם עצמם ינצלו ממוות. פרדי הובל ישן לתאי הגזים, ושם מצא את מותו. פרדי הירש קיבל לאחרונה הוקרה כיהודי שהציל יהודים בשואה על ידי ארגון בני ברית בזכות המחקר המסור והיסודי של דר' אברהם חולי. הערכה רבה מגיעה למי שבזכותם הסיפור של פרדי התגלה לעולם
הבמאי רובי גת הפיק סרט אנימציה מרגש על חייו של פרדי בשם- "פרדי היקר", שהוא סרט דוקומנטרי בן 73 דקות. הסרט מדבר בכמה שפות, עברית, אנגלית, צ'כית. וסינית מסורתית
הנהלת אתר ההנצחה מודה לדר' אברהם חולי ולמר רובי גת על תרומתם החשובה לשימור זיכרו ופועלו של פרדי הירש למען הדורות הבאים. שני הוריו של מנהל אתר ההנצחה הזה שרדו את צריף הילדים באושוויץ בזכות גבורתו של פרדי, והוא חב לו את חייו