לפני מותו בשנת 2000 אוטו ב. קראוס כתב לזכר אחיו הצעיר הארי,

בנם של ריכרד ומניה (מרי שטרס) קראוס, נולד בפראג בשנת- 1928. למשך שש שנים הוא היה הצעיר מכל שאר הנכדים, והיה אהוד גם על כל דודיו ודודותיו.

הארי היה ילד אהוב, עם עיניים שחורות יפות וראש עטור תלתלים, שחווה ילדות מאושרת. מאוחר יותר, כשהגיע לשנות בית ספר הוא היה חביב על המורים,

והיה חבר במועדון הספורט הצ'כי סוקול, שם התיידד עם הרבה חברים, על אף הנטייה האנטי יהודית הלא מוסתרת של הארגון.

למשך רוב חייו הארי החשיב עצמו לצ'כי וניסה להסתיר את מוצאו היהודי.

רוב חבריו לא היו יהודים ואני מאמין שאילולא המאורעות הטרגיים ששינו את חייו, יתכן שהי מתבולל או אולי מתחתן עם בת זוג שאינה יהודייה.

הארי היה ספורטאי יוצא דופן וחלומו היה להפוך לשחקן כדורגל ידוע בהשראת מי שבזמנו היה שוער מפורסם בעולם בשם פלאניקה,

אשר תמונותיו התנוססו מעל מיטתו, יחד עם דיוקנו של הנשיא הצ'כי הראשון, יאן מסריק.

בשנת- 1939, כאשר גל ההיסטוריה שטף את חיינו, הארי החליט ללמוד מקצוע והתאמן עם קוסם בשם בורגר-בורגיני.

אחרי זמן קצר הוא הפך לקוסם די מוכשר, ממ כילד פלא, ואפילו הוזמן לתת הופעות במסיבות יום הולדת של ילדים.

הוא בחר בשם הבמה- ברנרדיני, על שם סבו מצד אביו, ברנהרד קראוס.

בגלל שהלמידה הייתה אסורה ליהודים, הארי בילה את מרבית זמנו מאז- 1940 עד לגירושו במאי 1942

במועדון הספורט היהודי בפראג, בשם- הגיבור, שם הפך לעוזרו ויד ימינו של פרדי הירש.

בשנת- 1942 הארי גורש לגטו טרזיאנשטדט, בדצמבר 1943 לאושוויץ, ובתחילת יולי 1944 למחנה עבודות כפייה בפולין.

לפי שמועה הארי נורה בידי שומר אס אס כאשר ניסה לברוח מטור "צעדת המוות" במרץ או אפריל 1945.

מקום קבורתו המדויק אינו ידוע